הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' גני חוות לכיש בע"מ ואח'

פסק דין

בישיבה שהתקיימה בפני ביום 18.3.13 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו לא תישמענה הוכחות בתיק אלא בית המשפט יכריע בתיק על בסיס המסמכים שהוגשו, הצדדים יגישו סיכומים ולאחר מכן יינתן פס"ד מנומק.

מדובר בתביעה כספית ע"ס 58,378 ₪.

בכתב התביעה טוענת התובעת, בין היתר, כדלקמן:

1.כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלתובעת הזכות להרשות השמעתה בפומבי של מוסיקה מוקלטת בישראל וכאשר עילת הביעה מתמקדת באי תשלום דמי רישיון שנתיים בעבור השנים 2006-2011.

2.כי הנתבעת 1 בעלי השליטה ומפעילת אולם אירועים חוות לכיש ואחראית להשמעה פומבית המפרה של מוסיקה מוקלטת באולם.

3.כי הנתבעים 2-3 בעלי מניות ומנהלים בנתבעת 1 ואחראים באופן אישי להשמעה פומבית מפרה של המוסיקה.

4.כי הנתבעים משמיעים ו/או מתירים השמעה פומבית של מוסיקה מוקלטת שלתובעת זכויות בה באולם ללא קבלת הרשאה וללא הסדרת תשלום התמלוגים השנתיים המגיעים לתובעת. המוסיקה מושמעת להנעמת זמנם של האורחים ולתועלת הנתבעים, ממערכת המותקנת במקום.

5.כי הנתבעים מפרים את זכויות היוצרים של התובעת.

6.כי בהליכים נוספים חויבו הנתבעים בתשלום פיצוי לתובעת ואף הוצא צו מניעה האוסר השמעת מוסיקה בפומבי וכי הסכומים שנפסקו נגבו בהליכי הוצל"פ.

7.כי גם הערעור בבית המשפט העליון לא התערב בית המשפט באחריות המנהלים להפרת זכויות היוצרים.

8.כי דמי הרישיון השנתיים שלא שולמו לתובעת בגין השנים 2006-2011 עומדים ע"ס של כ- 60,000 ש"ח ולאחר קיזוז סכומים ששולמו ע"ח, מדובר בסכום של כ- 58,378 ש"ח.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו, בין היתר, כדלקמן:

1.כי התביעה אינה עוסקת בזכויות יוצרים אלא בהתחמקות התובעת מתשלום החזר כספים שנגבו ביתר בהתאם לפס"ד של בית המשפט העליון.

2.כי פסה"ד מיום 8.11.11 של בית המשפט העליון קובע כי "המערערים מקבלים על עצמם לשלם, כנדרש ע"י המשיבה 1 דמי רשיון שנתי מכאן ולהבא".

3.כי במסגרת פסק הדין לקחו שופטי בית המשפט העליון בחשבון כל טענה שלה תובעת לרבות זו שמגיעים לה דמי רישיון שנתיים עד למועד פסה"ד. ופסה"ד ניתן ומתייחס לדמי רישיון ממועד פסק הדין ולהבא.

4.כי מאז פסה"ד מנסים הנתבעים לקבל את כספם בחזרה אך ללא הואיל תוך נסיון התובעת להתחמק מתשלום.

5.כי התובעת נקטה הליכי הוצל"פ ולבסוף בלית ברירה הגיעו הנתבעים להסדר פשרה לפיו לתשלום סכום של 150,589 ₪ ובצירוף הוצאות ע"ס כולל של כ- 180,000 ₪.

6.כי מילאו אחר הסכם הפשרה. לאחר מכן שינה בית המשפט העליון את פסה"ד וקבע תשלום של 50,000 ₪ בלבד והוצאות בסך 20,000 ₪.

7.כי התובעת מתחמקת ואינה משיבה לנתבעים את הסכומים ששילמו ביתר.